18.1.05
יום של הבנה,
וכן... גם קצת הושפעתי מהסרט "ג'יה" שראיתי יום לפני-כן =P
הוורידים מלאים בדקירות,
והאף מרחרח אחרי המנה הבאה.
הגוף מצומרר,
הידיים רועדות.
מחשבות על שטן שהולך מחובק
עם מלאך,
רצות בראש.
כמו מטורפת
משתגעת אחרי המנה הבאה,
מוכרת את גופה,
את עצמה
כדי לזכות בתענוג הרגיל,
שכשנגמר...
שוב מתחיל המירוץ
אחרי המנה הבאה.
הידיים רועדות,
הוורידים כבר לא נראים,
העיניים מטושטשות
והמחשבות מבולבלות -
ההפרדה בין דמיון למציאות
כבר נשכחה איך להיעשות.
הכל מתערבב, מתערבל,
החיפוש אחרי הזריקה הבאה
הוא המטרה היחידה.
ושוב חוזר על עצמו אותו הסיפור -
למכור, לזנות,
הפעם
נקרע החוט -
מנת יתר,
מעצמי! |