ודים זלמנוב / לבדי |
כואב הוא מספיק בלעדייך
נעלם באפלה
ללא דופק
ללא חום גופך
אובד אני
ללא עצות
ללא הדרכות
שבילי דרכי נעלמים
נאבד בתוך האפלה
ידייך מושטות אליי
נמשכת את
ללא כוח כבידה
ללא נשמה
נזרקת ממני
ללא מזון לגופי
ללא מים לדמי
ללא אהבה לנשמתי
נשארתי לבדי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|