לולה שניר / 22 שנים למעלה |
מלכת הלבבות פרשה עם שחר,
עת זעם, עת מגור.
בימים רחוקים, לא רואים שמים,
לא פרידה,
לא אנחות.
אני,
שהכנסתי שתי ידיי לאש -
מאומץ לב נותרו כוויות.
איך אס -
יכול להיות חתול שמנת
עם חיוך של ירח
ואלף דמעות.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|