שוב איני מדבר,
אבל תמיד זוכר,
לילות בלי שינה,
שיחות אהבה.
פרשת לבך אליי
הקשבת לצפונותי.
יחדיו תלי מילים,
בנינו מגדלים,
יפי מראה,
גבוהים, משוננים,
פסגות נושקות
בעננים.
עפנו יחדיו
שנינו כנשרים,
ברחבי תבל,
בינות צוקים.
גאיות ועמקים,
חיפשנו אושר,
אהבה צרופה,
אך לא ראינו,
לא מצאנו,
לא היתה...
בכל מקום
רק סבל
בכי ומרורים.
אנשים נואשים,
גופם רועד,
מקור, מפחדים.
בודדים, רעבים ללחם,
מגע של חום,
תקווה,
שביב אהבה.
שוב לא יכולנו
עוד לשוטט,
לחלום ולעוף,
לומר עוד דבר מה.
ולא נותר,
אלא להפרד,
לשתוק,
דממה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.