אשה מנוסה
ילדה בנפשה,
לילותיה תפילה,
חלומות, אשלייה.
כמהה לחיבה
אהבה ורעות,
עיניה יוקדות
מפרפר לבבה.
מולו במסך
בחשכת הלילה
חיי רגע נבנים,
רגשות, ריגושים.
מיליו חכמות,
מבטיחות,מפתות,
עוצרות שכמעט,
ולא מעיזות.

כשל הגשר,
שכרון המילים.
אשלייה וירטואלית
תסכול, אכזבה.
מי פגע בך אשה,
מי העז להשלות,
בן בליעל פוחז,
בן אשפתות?
ואולי זה אדם,
רגיש, מן הסתם
החושש, מפחד
עימך להתמודד?

להקיץ ממסע,
וירטואלי מתוק,
מול מסך ששותק,
כן, חלום בלהות...