בצל היאוש, המאבק נושא פרי.
ומבעד לתריסים של פחד, מוגפים למחצה, ניתן לראות קרניים של אור
מרקדות, חודרות ומנשקות לחשיכה.
לצאת משדה הקרב חמושים בעוצמות שלא הכרנו בעבר. עוצמות להתמודד
עם מציאות שלא יודעת רחמים.
להשתכשך בגדולתה של התבונה המחודשת, נמרצת ורעננה.
להאזין לתשואות מאחורי גבנו, ולטעום את טעם הניצחון.
טעם מר, מתוק, מהול בדמעות ובדם, מהול ברסיסי גאווה שנפגעה,
ושברי מאמץ שחותכים את בשרנו.
אבל הוא שלנו הניצחון, ותמיד יהיה.
ואנחנו לעולם לא נחזור להיות כשהיינו.
נועזים ואמיצים, נרים את ראשנו, ונצא בכוחות מחודשים, אל עבר
הקרב הבא... |