ברחוב, בו נמצאת הדירה
יש גינה קטנה
עם בניין ישן
הקירות מכוסים בשמות
אנחנו מחפשים את מה שכתבנו
לפני שנים
שעוד ידענו מי אנחנו עכשיו
מי אנחנו רוצים להיות היום
אנשים עוברים מול עינינו
אני לא זוכר אם הכרנו אותם
או שהם צוחקים מתוך כאב
וברחוב השני
איפה שפעם
היינו יושבים על הספסל
מביטים איך נגן הגיטרה, מנגן
ורק הוא ידע את ההמשך
עכשיו יש שם, לוח מודעות
שמבשר על בוא המשיח
ואת הרבה יותר יפה, מכול מה שמציעים
החדשות, התוכניות, המכתבים מארצות זרות
ברחוב, איפה שפעם היינו הולכים לישון
אנחנו מחפשים את הבית
שהיינו בורחים ממנו דרך החור בגדרות
היינו חוזרים, קצת אחרי שלוש
בלי הרבה סיבות
עכשיו
שני קבצנים
ולא יודעים, אם בחיים או במתים
רק תפאורה חסרת רגישות
סובבת אותנו, כמו שנינו לא שייכים
בדירה שלנו, לא מצליחים למצוא את המפלט
גם שהכל נגמר, יש עוד סיבוב
אחד לעבור
ברחוב, איפה שהדירה שלנו שוכנת
יש מכולת קטנה
פעם היינו נכנסים, ולוקחים ממתקים בלי שאיש היה שם לב
היום אנחנו, מבקשים סיגריות ומניחים על הדלפק את המטבעות
כמו מהמרים על כל כיוון
ואת צוחקת מהמשפטים הקטועים שלי
ואני מחייך, שאת מביטה בי
אני יודע, שזה הרבה יותר מהכל
על הקיר ההוא, עדיין מחפשים את מה שכתבנו
שלא ידענו איך מבטאים אהבה בקטן
חשבנו שאנחנו יודעים הכל
אבל אז באו האנשים, עם אלף שאלות, סיפורים
עכשיו אנחנו לא זוכרים, מה רצינו להיות
את מנתקת את הטלפון, אני נכנס להתקלח בשקט
המים זורמים על גופי, מרגיש אותם נכנסים אל כל החורים
וברחוב ממול, איפה שפעם היה חולות
היינו נוהגים לשבת שם בלילות, עם בקבוקי בירה וכוכבים כמו
פנסים קטנים
עכשיו הם גידרו ושמו שלט,
ואנחנו נשארנו בחוץ
את הרבה יותר יפה מכול זה
אני יודע
על הקיר ההוא, מצאנו את השם שלנו, נמחק מהזמן
הבטנו כמו שניים שמביטים באנדרטת זיכרון
והמשכנו בחזרה אל הדירה
שם מצאנו את עצמנו, מבוגרים, זרים
לא ידענו, אם לאהוב את מה שהיינו עכשיו
את מה שאנחנו רוצים להיות היום