מונה גולד / אינתיפאדה |
והאינתיפאדה בעיצומה,
כאשר אבנים קטנות פוצעות לי את הלב
ורק פיגועים יש לי בנשמה,
אתה לי אומר:
"אני בגינך דואג אך חסר אונים"?
הכיצד זה שכאשר אתה המודאג-
אני לפתע מתחזקת?
הלמען אותך לעודד
הפיגוע שלי נשכח?!
כאילו לפתע היה כלא היה
ואני נאחזת באמונה
והופכת להיות לך אם רחמנייה.
איך זה בכלל
להעמיד פנים של תם
להיאחז בתקווה
כאשר ענית על כל התשובות
ולי אין כבר אפילו שאלות?
18/01/05
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|