יעל לקסמן / שבת |
הו מלכה קדושה
הנושקת לי בתום.
לבי נתון אך לך,
כלילת הקודש, נסיכה עלומה,
מלכה כבודה ונהדרה.
ציוצי ציפורים
היוו את קולות החצוצרות
המושמעים לך בעוברך בסך
והרוח הנושבת
מזמרת לך כאלף מקהלות,
כרבבות נתינים
המריעים רק לך.
עלוות העולם את אדרתך מהווה
כצעיף וגלימה אותך הם עוטפים
חובקים
ופרט לכך - דממה. דממה ודום
וכל-כך הרבה טוהרה
לך, בבוקר זה,
שבת המלכה.
12.04
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|