כשכולכם כבר עזבתם.
איפה אני?
תקוע בין תכנות מונחה עצמים
ובין נגינה חסרת רחמים
אוכל לי עוד מעדן
הורג לי קצת את הזמן
כי אולי תחזרו לי מחר?
מגיע מחר ועכשיו זה כבר מאוחר מדי
כנראה אמרתי משהו שהרגיז אותנו שוב
ואולי זה עצם קיומי שפיצפץ לנו ת'שכל?!
נשימה נשנת ובאה חושבת כי תחזור שוב לריאותי.
וכשתחזור תמצא לה את חבריה
הרחמים.
תראי נשיה כי היית בזבזנית עד מאוד
תראי אותי במראה ותתבונני בעיניי
אין לי עוד מה לתת לך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|