עמידה בחצי חושך של לילה
מול המראה הישנה של בית הספר
נגלים שדיי
מעין כריות חמות על שמיכת גופי
פוך רך ועבה בציפה של עור חיוור
אריזה דובונית משובבת
לילדים שרוצים לשחק.
חזרה לחדר המוכר
משתקפת שפופה מול אותה המראה
חנוקה בבגדי מלחמה
וסיכות יחידת גאווה
נזרקת מתחת לזרם המים
עייפה ורצוצה
לשטוף את הזוהמה הירוקה.
מתרוקנת לאיטי
והמראה שלי נשחקת מהר
משריטות של בחורי יהלום מתוקים
הלב עטוף בפלסטרים ותחבושות קרושות
אינו מדמם כבר
עיניי נאטמות מול יופי פשוט של פעם
ודמותי מתטשטשת בים המלח הנשפך מהן.
נחמה רכה עוטפת ליבי
כשדמותי משתקפת במראה אהובה
עם טבעות זהב וניחוח חם של בית
מטביעה ייסוריי
בצלחת מרק העוף של אמא. |