כתונת ורודה לבש
ובקולו ליטף מילים
למוסיקה הצובטת של ברהמס;
תרועות קרן-היער
שלחו אצבעות חמות מבעד לסריג הרך
שסרג הנבל.

כשדיבר על אהבה
הלם כל גופי עם הלב
בפורטיסימו כואב
שהרעיד את הרצפה והתקרה;
כשדיבר על מוות ודמעות
תהיתי אם בכך זה יסתיים
ואולי רק יתחיל מחדש -
שיר אהבה שקוף
ללא גוף
קיומו נרעד כעלה ברוח
ועם-זאת יציב ובטוח
כצעדיך המקצרים את המרחק אלי
לכדי הבל-פה
כמעט נעתקה נשמתי
אך הוסיפה לפעום, להלום
ולזרום
בורוד בהיר
כל עוד אמשיך לחלום
ולשיר
אהבה נואשת
אופטימיות עיקשת.