בדרך לשם לא משתנה דבר
הנוף די קבוע אבל ההרגשה שונה
מכאן ומשם דברים נראים אחרת
אלוהים הוא של כולם  
הכל פשוט נהדר

והדרך קשה ומיגעת נוראית ומשגעת
בדיוק באותה המידה
צריך רק לדעת לחכות ולגעת
במה שממתין מעבר לפינה

עכשיו זה הזמן לתפוס את הרגע
לחיות עם הטבע... לנשום את העולם
ואני כאן נשאר
לספוג ולדעת לחוות ולגעת
בכל מה שרק אפשר

זה הכל אנשים מיים גדולים
והרבה אין סוף שלא נגמר
בנתיים אני... כאן
כשהאופק לא ניגמר


אז עכשיו לאן... אני שואל
לחזור לא כדאי... אבל זאת גם ברירה
ואת שם מחכה
אז הנה אני בה