העולם התמלא חולות זהובים.
עליהם מוטלים ענקים.
מתכסים בצדפים.
וחולמים.
חלומות עצובים.
רגליי, על החול הלוהט
על עולם מתמעט
לכדי נקודה.
משחקות בבדלי סיגריות כבויים
מעבירות אותם בין גרגרים
אני מודה.
עיניים, בוהות אל האופק
ירח יופיע כתן צוחק
כשתבוא השקיעה.
מספרות סוד חדש,
שמעולם לא געש,
כאילו לא היה נורא.
מלח, על צלקת.
לא כואבת.
כבר לא מרגישה,
לא חושבת.
לצד אותם ענקים
שוכבת,
אל תעירי אותי
שמש מטומטמת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.