|
יד מתעופפת.
-בום-
כד נשבר.
דמעה נופלת.
זהו. הכל עבר.
יבבה.
לחישה.
מילים רכות.
פנימה!
הן דורשות.
אך אין לאן להיכנס.
הכל נגמר.
הכל מתמוסס.
והמילים,
עדין תלויות באויר הסתיו. |
|
|
אני לא מסוגלת
לכתוב פוסט-
מודרניזם
ונונסנס כמוכם,
מצד שני, אם אתם
כותבים נונסנס,
זה אומר שאתם גם
חושבים נונסנס?
עוד אחת עם רגשי
נחיתות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.