ניצני שרעפים נוצצים, מבליחים
מגיחים ועולים מנפשי
הם שולחים שרכים ועוטפים את לבי ברכות חמימה.
יודעת שיכולה אני להם, ומכאן שלוותי (התמימה)
לרגע קט אסב את ראשי, להתבונן ביפעת טיפת טל
מתריסה ונוצצת באור החמה
על עלה ירקרק ונטול דאגה
ולבי יהלום כאלף תופים
וגופי כל כולו בעתה
מחשבות ירוקות, שרעפי משטמה,
מאיימים לבקע ראשי
הרהורי בלהות שורטים את ליבי
בני מעיי מתהפכים בקרבי
את סיוטיי נושאות כדוריות זעירות,
אדומות
שאט אט נכנעות
הופכות כל אחת בתורה
ללע הר געש פעורה
מקיאות לוורידי נוזל בוער, סמיך
הזומם את קרביי להתיך
ולא נותרה חלקה שלווה
כלו תום וחדווה
ואני את ראשי יותר לא אסב
כנוטר שערים אגונן על הלב
יזרום בורידיי
יהלום בנימיי
הנוזל הסמיך, הבוער
ובאדישותו
דרך עטי בכאבי ישתורר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.