|
הגן של העיר
השמש בזמן צהריים
אני לא עושה הרבה
אבל נשאר כאן לבנתיים
כותב משפטים על נייר משובץ
מסתכל על אנשים לבנים
בחולצת משבצות הם זזים
עגלות כחולות עם ציורי ילדות
חולפות ובאות
אני מביט בחיוך ורואה
רואה ילדים צורחים ואמהות ממהרות
כבר צריך לחזור הביתה
אם תבוא מהר תקבל איזה פרס
זה מה שראתי ביום האתמול
ישבתי לי בדשא, על בטון
השמש היתה בזמן צהריים
עצים עתיקים
פורחים עדיין
הביטו בי במבט ירקרק
אבל אני לא ראיתי
הייתי עסוק בלא אכפת
הייתי עסוק ב
במשהו שלא אדבר בו
לא אגיד את שמו
הוא לא זקוק לאור הפלורסנט
הוא פשוט אוהב את שמש הצהריים
ממש כמו שאני אוהב את המדבר |
|
|
לפעמים,
האור בקצה
המנהרה,
הוא האור של
הקטר
הבא ממול.
אופטימיסט ריאלי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.