אם אדע לבטח,
שבואך צפוי,
היום או למחרת
או אפילו בשנה הבאה-
לא אחפש בין אבנים בדרכי.
אם אדע לבטח,
כי ידך תרגיע אותי
משיעולי הנורא
ותלטף גבי עד שלווה-
לא אזוז ממשכב חולייך..
אם אדע לבטח,
ששנים יחלפו
ודימעותייך,
יזלגו לתוך שגרת יומי-
לא ארגיש עוד בוכיה.
אם אדע לבטח,
כי כמיועד אתה לעבור
מול חלוני
באחד הימים-
לא אסגור תריסיי עיני
עד שאראה את צעדייך מתקרבים.

לבטח לא אדע.
לא היום,לא למחרת
גם לא כעבור שנה אחת.

משתעלת אני,
ובוכה
בחלוני מחכה
לבואך.