תמרה פייגיס / עד שניפגש |
אני יושבת
וחושבת איך לומר לך
את שמי,
שהוא פשוט-
שתי הברות
שאזניי כמהות לשמוע
את פיך ממולל.
אני רצה בין בתי העיר
רוצה לצרוח
ברחובות-
אתה שומע?
ובינתיים בבית חם
בערב מתעייף
אני יושבת
וחולמת על היד
הארוכה והיפה שלך,
שנחשפה לעיני
מבעד לסוודר כחול
שהופשל במקצת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|