בית חשוך, אדם יושב על הכורסא, הטלוויזיה, למרבה הפלא, כבויה,
חושב.
שדה, ליד כביש ראשי. אדם רץ, רובה עם כוונת. נכשל וקם שוב, רץ
באמוק, הוא יהרוג.
שדה מהצד השני של אותו הכביש, אדם רץ. רובה עם כוונת. רץ, בקור
רוח, הוא יודע שאין לו לאן למהר, הוא יהרוג אותו בלי שאף אחד
יבין מאיפה זה הגיע.
כביש כניסה לבית, שיח. אדם מתכופף, לבוש שחורים. חם לו, אבל
מזג האוויר קר. הוא רועד, לא לבוש טוב, מתכסה בשכבה נוספת.
לחכות לו עד שייצא מהבית ואז לירות?
בית חשוך. אדם קם מהכורסא, מכין לעצמו קופסת גלידה ענקית עם
כף. עוטה עליו שמיכת צמר שלא מחממת את תחושותיו, מתקדם לעבר
מגירה, אקדח קטן, הוא יודע.
אדם מכוון, הוא כבר הגיע, השאלה אם הוא יודע מה מצפה לו?
כיוון.
כמה יריות.
אדם שוכב בתוך שלולית דם וגלידה שלא היתה קפואה מספיק. השמיכה
לא הגנה עליו, אקדח שוכב, בלי כדורים בפנים.
השכנים מצלצלים, מתקפה שלמה.
משטרה, הוא התאבד, אבל האקדח הזה לא ירה כלום! מה אתה מדבר
שטויות? תראה! בן אדם שמן עם גלידה ביד וטלוויזיה כבויה. הוא
התאבד! בטוח!
אז איך אתה מסביר את החורים בחלון? ואת החורים בדלת הראשית?
ואיך אתה מסביר שהאקדח הזה חלוד ובכלל אין מצב שמישהו השתמש בו
ב-60 השנים האחרונות?
הוא התאבד, תפסיק לבלבל לי בביצים. הוא פשוט ירה בעצמו כמה
פעמים וניסה שזה ייראה דרמטי, או שמישהו ניסה להרוג אותו.
ומה אם מישהו ניסה להרוג אותו?
לא יכול להיות.
תחקור את השכנים, אני רוצה לדעת הכל על הגוש המכוער הזה של דם
וחלקי איברים מפוצצים. מי זה היה? מי שנא אותו? האם בכלל היתה
לו נטייה למות?

כולנו נוטים למות, במוקדם או במאוחר, ספר לי על זה.