אורוש סקאל / בלי לומר מילה |
העלים נשרו מהעצים, עלה אחר עלה.
הסתכלת עליי, והסתכלתי עלייך...
התרגשת מאוד! ראיתי זאת בעינייך.
ואז התקרבת, שמת ידך על כתפי.
בהתחלה קצת נרתעתי,
אך אתה אמרת "אל תלכי".
וישבנו שם מחובקים אל מול הירח,
שהאיר את הגן, כולו בוהק וזורח.
והייתה מן שתיקה,
לא העזתי לומר דבר,
ראיתי בעינייך, שגם אתה מחפש מה לומר.
והערב חלף לו, וכבר השמש זרחה,
ואנחנו עדיין ישבנו שם,
מבלי לומר מילה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|