שבת בבסיס זה דבר משגע,
כולם בחמשוש זה ממש מיגע.
חברים מתקשרים מנסים לעודד,
כשאתה מפטרל עם אפוד ורועד.
רוצה רק לישון כל היום ולנוח,
אבל יש לי שמירות וכבר אין מצב רוח.
האוכל מגעיל הוא פשוט לא אכיל,
עוד מעט הקפצה זה מתחיל להבחיל.
יושב לי בחדר הזמן לא זז,
חושב איזה בעסה עוד יום מבוזבז.
הנשק כבד הוא מכאיב בכתפיים,
מחבלים לא באים עבודה בעיניים.
חושב על הבית מרגיש מצוברח,
תקוע בבה"ד האושר ברח.
לסגור שבת דיכאון אמיתי,
חבל שאתם לא תקועים פה איתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.