|
זה כבר שנתיים שאני בחיפוש אחר האהבה.
עדיין לא מצאתי- אך בליבי עוד יש תקווה.
בכל לילה ולילה איני שקטה על משכבי
וכל לילה אני מדמיינת שמישהו שוכב לידי.
מישהו אהוב, מישהו חשוב שהיה מלטף את ראשי ברכות.
היה עוטף אותי בזרועותיו ונותן לי סיבה למהות.
היינו לוחשים זה לזו סיפורים של חיי היום-יום.
היינו צוחקים צחקוקים חרישים ומביטים איש לרעהו בחום.
כבר נמאס לי מהבדידות. די!
השאלה: מתי היא תגיע? מתי?
5.5.1998 |
|
|
אם רק הייתי
כותב יצירות
במקום סלוגנים
חיי היו נראים
הרבה הרבה
יותר...
אולי לא כל כך
הרבה יותר...
בעצם תשכחו
מזה!
אני?! בלי
סלוגנים?!
זה כמו צמח בלי
חמצן!?
חזי מ-144 מכור
לסלוגנים
בינוניים
ולמטאפורות
מטופשות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.