זה כבר שנתיים שאני בחיפוש אחר האהבה.
עדיין לא מצאתי- אך בליבי עוד יש תקווה.
בכל לילה ולילה איני שקטה על משכבי
וכל לילה אני מדמיינת שמישהו שוכב לידי.
מישהו אהוב, מישהו חשוב שהיה מלטף את ראשי ברכות.
היה עוטף אותי בזרועותיו ונותן לי סיבה למהות.
היינו לוחשים זה לזו סיפורים של חיי היום-יום.
היינו צוחקים צחקוקים חרישים ומביטים איש לרעהו בחום.
כבר נמאס לי מהבדידות. די!
השאלה: מתי היא תגיע? מתי?

5.5.1998