אריק אינטייב / אימא יקרה... |
לאן את הולכת?
חכי נא רגע וספרי!
בליבך אני רואה כאב
נורא, כאב של עבר.
שומרת סוד ומחביאה.
רואה אני אותך יושבת,
יושבת על עדן החלון
ובוכה, בוכה על דבר מה.
קראת לי לחדרך לשיחה
קצרה, ושם בכית, בכי מריר.
וסיפרת את כאבך הנורא.
בכיתי יחד איתך, חיבקתי
אותך חזק חזק, שיותר לא
תלכי, לא תלכי אל העבר.
העבר הכואב, העבר המחריד.
שמחתך הוא כל אושרי אימא,
אושרך הוא כל חיי, אני אוהב אותך אימא.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|