זה לא היה רגע קודאק, אלא רגע פורמלין...
שותה מבקבוק מולוטוב,
מה לא טוב? מרפרפ ברחוב
ועושה שורות על הדף, סוס מכונף
דחף מטורף נעשה מועדף
לרוץ ברחובות ללא תחתונים
להכחיל פרצופים ולהאדים אבנים
לזרוק את הגוף כאילו נוצה.
לצעוק על קרפדות,
שיהדהד בסמטאות...
שאני מלך הביצה
לפחות עד היקיצה...

כי כשייגמר הלילה,
אחליף מלמלה שטנית בסדין
ואשכח מראות של חור ועטין,
שחור של לילה יתחלף בשחור של תודעה
אני אקפוץ לאגם קריר
ובשבריר שניה אזרוק לפי השאול את כ-ל העיר.

אין כמו היום, כחול בשמש ונעימות החום.