עוד בוקר עלה,
השמש על הארץ מאירה,
והאנשים רצים,
ממהרים,
פוחדים לאחר,
הולכים מהר ומהר.
מכוניות נוסעות,
ממהרות.
ברחוב המולה,
כולם רצים לעבודה,
אין זמן לנשום,
אין זמן להגיד שלום.
והנה נער עצר,
לא איכפת לו שמאוחר,
עצר להריח את הפרחים,
להקשיב לציפורים.
בשבילו הזמן עצר מלכת,
לא מתייחס להמולה ההולכת.
עשו כמוהו,
עיצרו לשנייה,
תנשמו עמוק,
ושכחו מההמולה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.