בתים טובעים בתוך צללים
כל לילה בלי גבולות.
כמעט בסוף זריחה
איש מתרגש.
ראיתי צעדיו שלפניו הלכו
עצרו לפני דלת ללא שם
של אם
ששרה לו תפלה
שהוא קבר מזמן
והתעורר בקר
עם סלסלות של עננים
בין שערותיו,
כמעט בסוף זריחה.
נותרו אותם בתים - צללים
שיר של אם ללא גבולות | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.