הם התנשקו משהו כמו איזה חמש דקות ואז מקס דחף אותה קצת
אחורה.
מקס: "מה גרם לך בסוף כן לבוא ללשכה?"
גלית: "לא יכולתי לא לראות אותך, אני אוהבת אותך יותר מדי"
מקס: "התגעגעתי"
גלית:"גם אני. אבל אנחנו צריכים לדבר"
מקס: "אין על מה לדבר, זה נגמר."
גלית תפסה את מקס והצמידה אותו אליה
גלית: "איך אתה יכול להגיד לי שזה נגמר? אתה לא אוהב אותי
יותר?"
מקס: "אני כן אוהב אותך, אבל קשר כזה מרחוק של לראות אחד את
השני רק פעם בשבועיים יביא רק סבל וייסורים לשנינו. אני אוהב
אותך ורוצה להיות איתך כל יום כל היום אבל לא יכול וזה הורג
אותי"
גלית: "אני לא יודעת מה להגיד לך."
מקס: "אין מה להגיד"
גלית: "אולי נדבר על זה אחר כך, אתה לא רוצה להיכנס לבית?"
מקס: "טוב, בואי ניכנס."
הם נכנסו שניהם לבית, אווירה אופיינית כזאת של שישי בצהריים,
אבא במטבח, מבשל צהריים, אמא הרגע הגיעה מהעבודה, ברקע מוסיקה
רוסית בפול ווליום
אבא: "קקדילה מקסי??"
מקס: "אבא, דבר עברית, אנחנו בישראל ואתה יודע איך שגלית שונאת
שהיא לא מבינה מה אתה אומר!!"
אבא: "סליחה מקס. אני רואה שחזרת הבייתה לא עייף מדי לפי איך
שאתה כבר צועק עליי"
מקס: "אני פשוט לא שומע את עצמי מרוב רעש של המוסיקה הרוסית
המגעילה הזאת. טוב אבא, אנחנו עולים למעלה"
מקס לקח ביד אחת את הצ'ימידן שלו, וביד השנייה החזיק לגלית את
היד והתחיל לעלות במדרגות. כשנכנסו לחדר הוא זרק את הצ'ימידן
בפינה וחיבק את גלית. העיניים שלו סרקו את החדר שנראה ריק אחרי
שהוציא ממנו את כל מה שהזכיר לו את בית ספר. הוא השאיר רק
מזרון זוגי על השטיח ואת הציורי קיר של גלית.
גלית ומקס התנשקו משהו כמו איזה חמש דקות, הידיים מגששות,
גלית מורידה למקס את החולצה, חושפת גוף שרירי, על השכמה
השמאלית קעקוע של דרקון שמצוייר גם על הקיר בגדול. מקס נשכב על
המיטה, גלית אומרת שהיא יוצאת שנייה לשירותים. כשהיא חזרה, היא
כבר ראתה אותו ישן |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.