ראיתי פעם ילד,
על ספסל יושב
מלא תקווה,
אל אביו בצבא שאמור לחזור חושב.
"אני עוד אחזור",
אמר אביו
מילים שחרוטות עמוק בליבו.
והילד מחכה...
והיה אביב, והיה קיץ
והגיע הסתיו,
והחורף עבר ואביו לא חזר
והילד, שאינו עוד ילד,
עדיין על הספסל יושב,
מלא תקווה
על אביו בצבא שאמור לחזור חושב. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.