בכל יום אני מייחל לסליחתך,
את גדולה מהחיים
הו, נעמי, העליני בנתיב קדושים וטהורים
ואטהר בפני האל
בזכות מחילתך.
יבש מקור המלים,
ימים ארוכים זוחלים,
לילות של אימה מתכרבלים אתי בשנתי
חרב עלי עולמי, התדעי?
חטאי ופשעי עליי נסובו.
ואת, רחוקה כשהינך,
האם שתיקתך היא דיבורך?
האם עברנו את נקודת האל-חזור
ולא אוכל להיוושע עוד?
התחפצי בהשמדתי תחת שמי אלוה?
גזרת דיני, חרצת משפטי
ואיני יכול לקום ממרבצי אל מול שערך הנעול
לפתוח דף חדש,
רק תפילה נואשת לזרות לרוח
לבקש מחילתך.
ומי יודע במה עוד אענש בגינך,
אם למוות, אם לשריפה, אם לסקילה,
אם לחניקה, אם למגיפה
כולם קלים לשאת, אך לא ריחוקך
שגזרת עליי ואותו לא אוכל עוד שאת. |
