"אבל מה את מרגישה?"
"אני מרגישה שאסור, אני מרגישה שזה לא בסדר, אני מרגישה
בוגדת."
אין לך סיבה להרגיש ככה, באמת. זה טבעי לגמרי הרגשות האלה, גם
אני הרגשתי אותם לא פעם. ככה זה כשנכנסים לשגרה, בשלב מסויים
מתחילים לחפש אותו שוב, את הריגוש הזה. מתחילים להתגעגע
לפרפרים בבטן, את יודעת.
אבל למה זה חייב להיות ככה? למה אני אף פעם לא מצליחה להסתפק
במה שיש לי ולהעריך את זה...? למה אני תמיד נתפסת לבלתי
מושג...
לאסור.
האסור הזה, הוא כל כך קוסם לי, כמה שהוא מתוק, סוחף אותי...
לא. תחזיקי את עצמך, אל תהיי טיפשה. זה לא אמיתי, זה רק בראש
שלך ובכל מקרה זה לא היה קורה, גם אם זה היה מותר.
אבל אם זה היה מותר...
עדיין הייתי רוצה את זה? |
