איני יודעת מדוע, אך
לפעמים רוצה לברוח
לארץ נכר, למקום אחר.
יודעת שמתעתעת בעצמי,
מבינה שלא אוכל לברוח,
לא להתרחק
אלא, רק להתקרב,
להתמזג עם גופך,
לעלוז במיטתך,
לחשוק
ולטרוף
כמו חיה.
רוצה אותך,
לטעום מבשרך,
לינוק ממך...

כמה דברים למדתי אתך?
כמה דמעות מחיתי לפניך?
הפעם לא אממש את פחדיי -
לא אברח, לא הפעם, לא עכשיו.
היום רק התחיל
אז אצא לנשום את הים
ובדרך חזרה אעצור
ואקטוף פרח
שיזכיר לי את עצמי.
לא אחזור על טעותי
אלא, אסדר את ראשי.

שמחה אני בבוקר זה...

8/01/03