|
פותחת את דלת חדרי
בכותנת משי שקופה
ועיניך מרעיפות תשוקה;
כנוע הנך
וריח גופך
מכה באפי.
נאנקת אנוכי
בקולי קולות
בעת החבטות
שאתה מכה בתוכי...
נושקת פניך בתודה
ועיניי רטובות מדמעות חדווה.
לא חושבת רק זורמת...
איתך ולצידך
עם הרבה תקווה.
05/06/03 |
|
|
לדעתי צריך
להתחיל רשום
סלוגנים על
הפתקים הלבנים
בקלפי, שיהיה
לאלה שסופרים את
הקולות משו
לקרוא...
אחת שחושבת שיש
לה סטארט-אפ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.