מונה גולד / לא הייתי יכולה לסבול |
ובחלון, למעלה,
צללית אור תתנועע
ואותי לא ראתה?!
אני עומדת, כאן, בחושך, לבד
והיא לא רואה את לבי האפל?!
אוהב אותך הלב הזה, ממש מפרפר
ואתה, דבר אינך רואה?!
החלום אפל,
אך דמותך בעיניי
עם פניך האהובות עליי,
עם חיוכך הנפלא,
וכמו מתוך דמעות של עצב
ברק מעיניך זהר
ואני פקחתי עיניי הדומעות.
אוי, כמה טוב שזה היה בחלום
כי לא הייתי יכולה לסבול,
אותך לאבד...
12/3/03
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|