פרולוג.
חגיגות זיקוקים, אהבה בעולם
שלום ואחווה, ידידות בין כולם
האיפור הצבוע מכסה את פניהם
של אלים חזקים הם הולכים אחריהם
בעיניים עצומות מובלים אל האור
נמשכים לעצמנו, חוזרים לאחור
עצרנו אותנו מול אורות בוהקים
ניידות משטרה בליווי של חוקים
מכסים אתכם בשכבות נוצצים
מנפחים את עצמכם עד שמתפוצצים
ועפים גבוה מנסים לכבוש
טסים בגובה העיניים מחזיקים את הראש
וצורפים לעצמנו אותיות של זהב
לא עוד מלחמה שלום עכשיו
ובפנים בבטן, הכל טחוב
מנסים לחדש את מה שרקוב
מאבדים את עצמנו בזריקות של שפיות
נשארנו לבדנו רק אנו והצביעות
גומרים את האלף,
גומרים את עצמנו,
אפילוג. |