מפוחי הרקיע בלהט רושפים
ואפולו חמה מעשיר
בינות זהוב השלכת וגחל כיסופים
יאחזוך נבל ושיר.
קדמת ארץ תיסוב, ויקודו צוקים
יאזינו ברקים ולביא
בכשף ידך חוללו עמקים -
וצפע חילל משכבי.
ורפרפת שפתיך כדבש ומזמור
נכאי תפילתך לקינה
ונטפו רחמים בהבל ומור
ותזהר דמעתו חנינה.
זרועך לא עייפה מעול מנחתך
רגלך לא נגפה אבני חטא
ולבך נאמן, גם דלתות נשמתך
רק עיניך כמהו - ותבט...
אחרית עדן תשקוט, ותכרע בסופה
לא נשקת שפתיי - ואסוב!
ושירך יעוקר בצבתות הטרפה
בלשונות גיד ברזל ומכאוב.
אישוניך קמלו בטפרי סנוורים
לבבך לא ילבין בשכחה
ותכרע ותבך בהלמות שערים
זרועך תנתץ יין מנחה.
אז יטו הדרכים בכנפיו של הרמס
עת עלמת רפאים רחקה
והנבל מונח, בדמו מתבוסס
בדמו, וקשתה של תשוקה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.