|
כל כך קר כאן,
שהזכרון שלך קפא
והותיר אותי עם תמונה.
יכולתי להתבונן בה
ואז להביט החוצה,
אל ההרים המושלגים
ואל מקום אחר בזמן,
זה שאליו את שייכת.
ואז לחזור אל התמונה
ולהביט בה
כמו שזכרתי אותך.
כמו שרציתי. |
|
|
שאלתי את שלי
למה היא בוכה,
אז היא אמרה
בגלל שזה יום
השואה, אז שאלתי
אם אני צריך
להיות מודאג, אז
היא אמרה שלא
וירדה תוך כדי
הבכי, מה אני
אגיד לכם, שכל
יום יהיה יום
השואה.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.