|
נפרדנו לשלום במקום המוכר והשנוא עליי ביותר
השתוקקתי לסימן ...
מילה...
נשיקה...
או אולי מבט... שיאמר לי "אני שלך"?
כשהבטתי בך בפעם הראשונה
היה זה הכל עבורי
הסיבה לקום בבוקר התבהרה כתכלת של שמי קיץ זוהרים
חיוכך מילא את לבי בתחושות שלא ידע מימיו...
לגימה אחר לגימה
מילה אחר מילה
לבי זעק מתוכי שהוא רוצה אותך
ואת? בקור רוח... נהנית מצלילי המוזיקה המזויעים
הזמן רץ... הימים חולפים
ואני עודני משתוקקת לסימן
אבל מאותו היום המיוחד
שבו היית הכל עבורי...
מאותו היום שהבטתי בך בפעם הראשונה
הייתה זו הפעם האחרונה
ולבי עדיין זוכר את חיוכך הנפלא...
חבל... חבל שהייתה זו רק אשליה... |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-לא...
-הא-הא, נפלת
בפח.
-איזה פח?
-נו, אבאש'ך
ערומקו? ואז אתה
עונה לא? ואז זה
כאילו יוצא
אבאש'ך ערום
כולו, כאילו?
-טו-הו-ב...
נניח...
-מה נניח?! נפלת
בפח, תפסיד
בכבוד.
-טוב, הפסדתי.
אז מה אני חייב
לך בתור
המפסיד?
-אתה חייב להגיד
מלא פעמים רצוף
ינתי פרזי.
פרופ' אפרוח
ורוד ופרופ'
אמנון ז'קונט
בעוד מפגש מוחות
מרתק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.