בכל יום שעובר אני לומד לוותר,
וככה לאט, נישאר בי מישהו אחר.
בכל יום אני לומד,
להיות מנומס,
להתחנף,
לחנוק את היצר
לנתק את הקשר שביני לביני
הוא נמחק.
בכל יום אני הולך ואובד עוד קצת.

ונישאר בי בן אדם תרבותי מחייך
ודואג ונחמד שכזה
נשאר בי לא כלום אבל בצבעי פסטל עזים.
כל הימים
עוברים,
כל האנשים
אובדים.

ופעם סירבתי להאבד ככה
הייתי עיקש ונוקשה וחזק,
העדפתי לכאוב אם צריך,
העדפתי להיות מיוחד.
אבל ככה, ימים עוברים,
ואני לומד,
לומד להיות בן-אדם
ככה אומרים
לומד להיות לא כלום,
אבל לפחות-
לא בשחור ולבן.