מעץ הדעת השכלתי,
מה טוב ומה רע,
מה הן דרכי המותר,
ולאן מובילות דרכי החטא.

הפנמתי לשובע כללי החיים,
רוויתי מדעות,
וזאת במטרה אחת,
להבין את עצמי.

אך להבין ולקבל,
הם פעלים משורשים שונים,
וכך נתקעתי עם עצמי,
לכל החיים.

כך אומרים, במלחמה אין מנצחים,
רק מפסידים,
כשלו רגליי ונערף ראשי,
צחוק מלגלג היה לי להספד.

אך לא הוטב לי,
כשכל הטוב בי מת,
כי כוח הנורמל חוזר כבומרנג,
משאיר סימנים עמוקים.

מעץ הדעת השכלתי,
מה טוב ומה רע,
אך ידע זה תרם לאובדני,
במבוכי אני עצמי.

אז אנא,
אל לקרוא לפיתוי החווה ישועה,
כי ידע מר הוא,
כמו ההבדל בין להבין ולקבל...