שרה להב / 89. איך על-כך אספר |
שהיה זה ביום אביבי מהתל
הנח על כתפי ההר-הנצחי?
ששם הנץ תפוחי?
שמגורי מילות רגש
וחיוך כמכוות-אש
ששו לו גומות לחיי,
סמקו ונתעגלו במחי?
ובנחשול בין מבט למפגש
הערפל אור לבש,
האושר נתגנב למשחק
והגיע עדי שחק.
וכפתיל שהוסר טרם זמנו
ממנור האורגים וכנו,
האהבה שבי פרחה
נסוגה ולאופק ברחה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|