אין לה גבולות.
אין לה התחלה ואין לה סוף.
אי אפשר להגדיר אותה ואי אפשר לשלוט בה.
אסור להתעסק איתה.
היא זאת שנתנה חיים והיא זאת שלוקחת אותם.
כשהיא שם, היא זאת שקובעת את הכללים, את החוקים, את הגבולות.
חשבנו שהשתלטנו עליה, אך פעם אחר פעם היא מזכירה לנו שאין זה
כך.
"כחולה כים,
כלילה שחורה,
צהובה כשמש,
כורדים אדומה..."
איזו יהירות, התנשאות וחוצפה מצידינו לחשוב שהתעלנו עליה.
חם.
חם לי.
אני מרגיש אותה בוערת לי בחזה.
היא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.