די!
כמה אפשר לדבר על זה?!
כמה אפשר לכתוב על זה מאמרים?!
כמה אפשר לחשוב שאנחנו יודעים מה הוא?!
האם זה התנועה? אוטובוסים...
האם זה הביטוי? אתה חמור!
האם זה המעשה? והכלב של השכן מורעל...
האם זה האישיות? מסומם בפינה.
פריצת גבולות...

אני אוסף גבולות.
התחלתי את האוסף מהשניה שנולדתי ועם השנים הוא הפך למצבור
אינסופי של קירות. חלקן מגבס, חלקן במרזל יצוק, חלקן מזכוכית,
חלקן מנייר וחלקן מאוויר...
פריצת גבולות.

האם את הגבול מאוויר קל יותר לפרוץ מהקיר מברזל?
הקירות סוגרים עלי, חוסמים מכל הכיוונים, גורמים
לקלאוסטרופוביה, מכאיבים...
אין העבד הוא זה הכבול בשרשראות...
אין החופשי הוא זה ההוריד שרשראותיו...
השרשראות לא משחקות שום תפקיד, אין להן שום חשיבות.
פריצת גבולות.

זה יושב עמוק בפנים, מאחורי כל הקירות, מעבר לכל המחסומים,
בתוך התוך של התוך...
קטן כזה...
צנום כזה...
מפוחד כזה...
זה לא מסוגל לפרוץ.
זה לא מסוגל להלחם.
זה לא מסוגל להביע דעה.

זה...
זה החופש...