ספרות זולה / זום אאוט |
ש: "מתי את מרגישה הכי בנוח?"
ת: "כשאני חסרת משקל"
ככה בלי לחשוב
והנה זה יצא החוצה.
הפקק נחלץ
משאיר אחריו רעש של ירייה באפילה.
הוא לא ידע את זה,
כי אני לא אמרתי.
אף פעם לא אומרת,
לא הכל, לא עד הסוף.
צועקת בשקט
מחכה
מחכה
כל הזמן מחכה.
למה?
גם המילים שלי הרגילות
נעלמות לתוך הכלום.
מחפשת
מחפשת
רוצה לעשות הכל אחרת,
אף פעם לא מצליחה.
גם עכשיו,
תוהה איך אפשר לכתוב את זה אחרת
ובשביל מה זה טוב בכלל?
"נפש של משוררת" היא אמרה
קצת כמו זום אאוט
לא פה, בטח לא שם
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|