מהו סוד ההרס, של הקסם שלה?
את זה איש, מעולם לא גילה,
מכשפת, את כל מי שלכד מבטה,
עד שלבו כלה להיות רק איתה,

שמלה שחורה, עם מחשוף, מבע קר וחיוך ביישן,
שילוב מלנכולי, שגורם לאלוהים בעצמו, לעצור את הזמן,
אתה רוצה לברוח אל המסתור המוגן,
אך רגליך מסרבות לגלות לאן,

וכשהיא רוקדת העולם עוצר, להביט במחולות הברקים,
לצלילי גופה נמסים העוברים ושבים,
נשמתך מנסה להשתחרר מהקסם,
אבל כל גופך בוגד בך, ולרגע נדמה, שבעצם...

אתה שבוי שלה לנצח,
מכשפת הפיתוי אינה פייה,
יש לה לחש רעיל, היא מטשטשת כל פתח,
אז קח אויר ותצלול, איתה, אל נשמתה,

שקט, רגוע, זוחל  ונשפך אל הרצפה,
בלבן הוא צובע, את הכלום, שהציף את ליבך,
כשהקסם חלף, ונותרה בך רק ריקנות,
ממיטתה תחמוק, חרש, תשאיר אותה עם הבדידות...

היא שבויה של עצמה לנצח,
במרדף השדים, במלחמה,
מנה של הרס עצמי, בתחפושת של קסם,
היא תיקח אויר ותצלול, אל הדמעה...