חורף-
חודר אל העצמות
דרך הקור הנכנס
מבעד שמיכה חמימה.
משרה שוב אווירה ריקה
של בדידות, של לבד,
נותן לי דמעות
כמו טיפות הגשם,
איתו, אין לי אף אחד.
סתיו-
תסכול של שלימות
שבה הכל נופל ונעלם,
הפצעים בעור נסגרים
והדם אט אט נקרש.
יש ריח של תקוה
שמשתרך לו באוויר,
שנותן אור להמשך,
אור לנשמה.
אביב-
הרגש מתעלה
על כל שכליות קיימת,
וההרמוניה נכנסת
לכל לב קרוב,
אומר שהנה,
יהיה יותר טוב,
יהיה חם.
קיץ-
תשוקה לעוד קיפאון
שיובא על מקל
ויעביר הרגשה של עוד...
דמעות של אומץ
יעברו על שוב על כל חלקי גופי,
ינסו להחזיר אותי
לתחילתו של גלגל,
גלגל העונות. |
