בארבע בבוקר מצמידה את פני לזכוכית השקופה
עוד מעט יבוא הבחור העצבני עם העיתונים
פועלים זרים, בחורים על אופניים
אני חוזרת ללימודים
רעש מפתיע אותי ומפחיד אותי, היד על האקדח רועדת
זה בסך הכל הומלס
אני מחייכת ברווחה. הוא מצטער שהפחיד אותי
אני מסבירה לו שאי אפשר לשבת
כאן. מבעד לזכוכית.
הוא מדדה משם. אני מגבירה את הרדיו |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.