בתוך המולת היום אבדתי את עצמי
בתוך ים העיסוקים שכחתי מי אני
הניחי לי שתית מדמי
הניחי לי לעצב את גורלי

בלילה השחור פעם ליבי
כן בלילה השחור משחור ידעתי את כברי
שאפתי את רוח החיים אל קירבי
בתוך השקט הגואל נברתי במתנות קיברי

"זכור כי מתתי" אמר לי אבי
"זכור כי תמות" החזיר לי צלמי
אתה אור ובפינתו החושך
כל עוד מאיר תמשיך לשיר
אתה לא חושך בחר בצחור
כי אלומת חייך את מחשכי חיינו תאיר

והלכתי ממנה וחזרתי אלי
וחזר הנהר לזרום עד בלי די
ולא יעזוב עוד את צור חפצו
כי באי הבודד שלו היה עץ פיריו