שיר דויטש / שגרה |
אולי נשפוך עליו קצת מלח,
לראות מה יקרה.
בוודאי יזלול את עצמו,
הרי גם ככה זלל את כל מה שהיה מסביבו
הוא שואף להתפרץ אבל
אוגר מים,
עוד כוס מים
ועוד כוס
ואולי פתאום קצת שוקו או תה,
חבל שהאישה שמניחה כאן חטיפים
כל יום בשתיים
לא יודעת שוופלים מוכרחים להכיל שוקולד.
אולי נשחרר קצת קרינה,
אולי נראה לעולם
שיש יותר מסתם חול רגיל
שיש פה מאגמה
שלפעמים אפשר להמרות את פיו של הטבע
מוטציה של הלך מחשבה.
למה אי אפשר להפסיק לקדוח?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|