שתיקה ממורמרת בתום ליל תשוקה,
שוב לובש את בגדיך וחוזר אל ידיה,
שוב לוחש לי מילות אהבה ורכות,
ומותיר את ליבי רעב ויגע...
את - אולי לבבית, מיוחדת ודאי,
את - הרי בחירתו, הן נבחרת על פניי,
אני - אור כבה, צל חולף, זיק נשכח,
ליבי הוא שלו, וליבו הוא -
שלך...
שוב אני ממתינה בדמי אושר וצער,
והלב מבכה על כאב חד מתער,
מתעבת אותך! האישה הנבגדת -
כשאל לב אהובך אני אט מתגנבת... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.